חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שנה טובה ! איך עושים ?

לפני המון שנים, בחור צעיר מסורתי התמודד עם הקושי של הוריו שרצו להסביר מה בדיוק עושים,

כאשר עושים חשבון נפש לקראת השנה החדשה.
ההסברים היו בעיקר לשם המסורת וזה די שיעמם אותו מכיוון שהוא היה אדם סקרן מטבעו.
מספר ימים לפני היום שבו חוגגים את ראש השנה,
הצעיר החליט להתעלם מהקושי של הסקרנות שנותרה ללא הסבר לשביעות רצונו,
וקבע לעצמו סדרת פעולות מחשבתיות לצורך חקר עצמי.
לאחר זמן קצר,החוקר הצעיר נכנס מהר מאוד לקונפליקט עם עצמו מכיוון שרוב השאלות שעמדו כבסיס למחקר,
היו מנוסחות בלשון שלילית :
למה אני לא נולדתי למשפחה עשירה?
למה אני לא מרגיש חופשי?
איך יכול להיות שאין לי מזל?
האם לעולם לא אהיה מאושר?
למה שלא אהיה איש "גדול" כאשר אהיה מבוגר יותר?
למה לא…? ואיך לא…?
לאותן שאלות שהבחור שאל את עצמו, היו בוודאות חשיבות גבוהה, למרות שלא לכולן היו תשובות.
למעשה, ניתן היה לחשוב שלכל אותה שאלה הנשארת בלי תשובה,
הופכת את אותו חשבון הנפש לחסר תועלת.
אז אולי אם זה לא עוזר זה בטח לא מפריע ?
זה אולי נכון למודע שלנו. זה מה שהחלק החושב שלנו יכול להבין.
עבור התת המודע שלנו, זה סיפור אחר.
תת המודע שלנו אינו מעבד שלילה או פסילה. מי שאחראי לכך, זו היא הקוגניציה שלנו, המודע שלנו.
לדוגמה:
שלא תחשבו על איך אתם נשמעים אם היה לכם מבטא צרפתי או איטלקי ?
או אל תדמיינו את עצמכם עם צבע שיער שונה מהקיים?
מעניין לדעת על מה חשבתם כאשר ביקשתי שלא לחשוב ?
כאשר החוקר הצעיר שלנו שאל את עצמו :
למה אני לא נולדתי למשפחה עשירה ?
מספר דברים קורים בו זמנית.
  1. באלפית שנייה הראשונה שנשאלת השאלה, תת המודע שלנו לא מעבד את השלילה "לא".  וכבר נוצר חוסר הלימה בין המציאות לבין השאלה שחוקרת על ציר הזמן, שימו לב: למה אני — נולדתי למשפחה עשירה ? אם כוונת השאלה מלכתחילה הייתה להתלונן על מצב הצעיר, הייתי מבין. אך במקרה שלנו, נוצר לבחור דיסוננס בין רמת "התמונה" שעלתה לו לתת המודע לבין ההבנה שיש לו "מהתמונה".
  2. המכוונות של השאלה אינה משקפת סיטואציה שניתנת לשינוי. כך שאפילו אם הייתה תשובה לשאלה, לא בטוח שניתן היה להמיר אותה למשהו שימושי. יש אנשים שישמחו להגיב לי בנושא ולהצהיר שזה יכול להשתיק את המצפון לרגע! לאותם אלה, אני מפנה את תשומת לבם להנחה הראשונה שלי
  3. ברגע שנוצר הדיסוננס, אנו נכנסים למצב של "הקפאה" לרגע. ב nlp‏ קוראים לזה pattern interrupt‏ ‏, "שבירת סכמה". לדוגמה : מה עובר לכם בראש כאשר אתם מושיטים יד למישהו שרוצים לברך לשלום ושבדיוק באותו רגע הוא לא שם לב לפנייה שלכם ? לרגע אחד קטן אנו מופתעים ומבולבלים כי האוטומט שלנו לא הושלם. עד הרגע שאנו מוצאים מה לעשות עם היד "המרחפת", ישנה תבנית חדשה שניצבת אבל תת המודע שלנו חשוף לקליטת מידע שלא בשליטה או לחלופין חשוף לתוכן שהעסיק אותנו רגע אחד לפני שבירת הסכימה.
קחו בחשבון שאם המחשבות שלכם מוגדרות בשלילה, … כדאי לעשות עם זה משהו.
לבחור הצעיר לא הייתה אפשרות להנחות את עצמו עם הכלים שקיימים היום. אבל אם מעניין אתכם לדעת איך עושים שנה טובה?

ג'יימס אייזיק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *